החלטה בתיק ת"א 3912-08

נתוני רקע ועובדות

1.         לפני בקשה להחזיר את התיק אשר הועבר להליך בוררות, לדיון לפני בית משפט זה.

2.         כבוד הרב רפאל אוחנונה (להלן: "התובע") משמש כראש מדור כשרות מסעדות ומזנונים במחלקת הכשרות ברבנות הראשית בחיפה ובמחוז. כבור הרב שלמה שלוש (להלן: "הנתבע") הינו הרב הראשי וראש בית הדין הרבני בחיפה.

3.         תביעה זו הוגשה לפיצויי כספי בסך 150,000 ש"ח וכן לצו המורה על התנצלות פומבית, בעילה של חוק איסור לשון הרע, בשל חילופי דברים בכתב ובע"פ בהקשרים שונים, בין הצדדים. הרקע ליחסים אלה הינו יחסי עבודה עכורים הנמשכים מזה מספר שנים בין התובע לנתבע, במהלכן נתגלעו חיכוכים חילופי האשמות ותלונות הדדיות זה על תפקודו של זה. נעשו מספר ניסיונות פיוס שלא צלחו. לאחר הגשת התביעה הופנו הצדדים בהסכמה לגישור, אולם גם הליך זה לא צלח.

4.         ביום 16.6.11 וביום 19.6.11 הודיעו הצדדים כי הם מסכימים להעביר את הסכסוך שביניהם להליך של בוררות, כאשר שני הצדדים הסכימו על הבורר, עוה"ד והרב מר דוד בס. ביום 20.06.11 ניתנה החלטה לפיה התיק הועבר לבוררות לפני הבורר עוה"ד והרב מר דוד בס (להלן: "הבורר").

5.         ביום 18/12/11 הגיש התובע בקשה לבית המשפט להשיב את הדיון בתיק לדיון בבית המשפט. לטענת התובע אין לו את האפשרות הכלכלית לשאת בעלויות הבוררות הגבוהות, כפי שאלו באו לידי ביטוי בהסכם הבוררות. לטענתו ההסכמה להליך הבוררות מלכתחילה נינתה לאחר לחץ מסיבי שהופעל עליו ע"י הנתבעת והן ע"י בית המשפט. הנתבע מצידו מתנגד לבקשת התובע מכל וכל. לטענתו התובע הסכים להליך הבוררות וזאת ללא כל לחץ. התובע אף בחר בזהות הבורר והנתבע הביע את הסכמתו למינוי. התיק הופנה לבוררות על מנת לקצר ולייעל את הליכי המשפט וכן במטרה כי הדיון יתנהל בפני בורר בעל השכלה תורנית, שכן הדיון מערב סוגיות מדיני הנזיקין האזרחיים, אך גם סוגיות הקשורות לדת כגון כשרות והלכה. לטענת הנתבע ביטול בוררות נעשית רק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, טעמים שאינם קיימים במקרה זה שלפנינו.

דיון

6.         לאחר שעיינתי בתגובת המבקש, ובהעדר תגובה מאת המשיב, ולאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי בקשת התובע להפסקת הליך הבוררות, דינה להידחות.

הכלל הוא כי משהסכימו הצדדים להליך של בוררות אין הם יכולים לחזור בהם, כדבר של שגרה מהליך זה (ראה: ע"א 491/76 גאולים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נגד ידידיה צדוק, פ"ד ל"א(3) עמ' 625).  מעיון בתיק וכן מפרוטוקול הדיון מיום 29.5.11 עולה כי התובע הסכים להליך הבוררות (ראה פרוטוקול הדיון מיום 29.5.11 עמ' 10 לפרוטוקול)). מסירת הסכסוך לידיו של בורר הוא עניין רציני שיש בו כדי לחסוך בהוצאות ובזמנם של הצדדים ולהביא להכרעה מהירה של הסכסוך. הדבר נכון אף ביתר שאת בענייננו שכן הדיון מערב סוגיות מדיני הנזיקין האזרחיים, אך גם סוגיות תורניות הקשורות לענייני כשרות והלכה, סוגיות בהן לבורר הנבחר ידע רב.

7.         לא בנקל ייעתר ביהמ"ש לבקשה של מי מהצדדים לביטול הסכמתו להליך הבוררות.
זאת ועוד, במקרה שלפני לא רק שהתובע הסכים להליך הבוררות אלא הוא אף נקב בזהותו של הבורר בהודעתו מיום 16.6.11 והנתבע הסכים לבורר המוצע בהודעתו מיום 19.6.11. בהחלטת ביהמ"ש מיום 20.06.11 נקבע כי על פי הסכמת הצדדים יועבר התיק לבוררות כאשר זהותו של הבורר כאמור סוכמה בין הצדדים.

  8.       התובע הסכים  להליך זה ולזהותו של הבורר לאחר שדרש וקיבל 21 יום לחשוב על כך (ראה פרוטוקול הדיון מיום 29.5.11). לפיכך טענתו של התובע כי הסכים להליך זה עקב לחץ מסיבי שהופעל עליו ע"י הנתבע או בית המשפט איננה מתקבלת על הדעת ודומה כי כל מטרתה היא למצוא תירוץ לדרישתו להשיב את התיק לדיון לפני בית משפט זה. גם טענתו של התובע כי הוא אינו מסכים להליך הבוררות עקב העלויות הגבוהות אינה יכולה להתקבל. התובע הסכים להליך, וכן ניתנו לו 21 יום לנקוב בשם הבורר. התובע הוא זה אשר נקב בשמו של הבורר. חזקה על התובע כי בטרם הציע את שמו של הבורר, בדק כי הוא יכול לעמוד בשכר הטרחה אותו הוא דורש. בעלי דין אינם יכולים לעשות דין לעצמם, להיכנס ולצאת מהליך בוררות לפי רצונם. צורת התנהגות כזו הייתה מרוקנת את הבוררות כהליך אפקטיבי לפתרון סכסוכים, מתוכן (ראה: רע"א 5896/95 רחל סיליס נ' בן ציון אלקנה, תק-על 96(3), 421 , 422 (1996), וכן ראה: ע"א 491/76 גאולים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' צדוק פ"ד לא (3) 625, עמ' 630).

צד הרוצה בשלב זה להסתלק מהבוררות חייב לקבל לכך את הסכמת חברו או רשות מבית המשפט. מן הרגע שהבוררות נתכוננה היא חיה את חייה העצמאיים והיא כפופה לחוק מיוחד, הוא חוק הבוררות, ולא לחוק החוזים (ראה: ע"א 491/76 גאולים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' צדוק פ"ד לא (3) 625, עמ' 630)

9.      ביום 23.12.11 הגיש הבורר שמונה הודעה לבית המשפט לפיה, מאחר והמו"מ לקראת חתימת הסכם הבוררות לפניו הגיע למבוי סתום, הוא מחזיר את התיק לבית המשפט.

אדגיש כי גם הבורר עצמו, שמונה, אינו יכול להחליט אם הליך הבוררות מתבטל.

הסמכות לכך, נתונה רק בידי ביהמ"ש אשר במקרה זה מינה בורר בהתאם להסכמת הצדדים הן על תהליך הבוררות עצמו והן על זהותו המפורשת של הבורר.

לאור כל האמור הבקשה להחזרת התיק לביהמ"ש-נדחית.

עם זאת, מאחר והתובע לטענתו, אינו מסוגל לעמוד בעלויות של הבורר, מר דוד בס, אני מאפשר לצדדים להמציא תוך 15 יום מהיום הודעה מוסכמת על זהות בורר חלופי.

במידה והודעה כאמור לא תתקבל תוך 15 יום מהיום, יישאר מינוי הבורר בתוקפו. הצדדים רשאים כמובן להודיע בהסכמה כי בית המשפט יחליט על זהות בורר אחר כאשר כל צד רשאי לצרף הצעה של שלוש שמות של בוררוים המקובלים עליו.